שמירה על מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה – בטוחים ויבשים
התקנת מחמם אינפרא-אדום בחדר האמבטיה דומה לבקש ממכשיר אלקטרוני לשרוד בסאונה. בגלל האדים והנוזלים, יש צורך תמידי למנוע מהלחות להגיע אל החלקים האלקטרוניים.
רוב האנשים חושבים שקופסה פלסטיקית תספיק. אך זה לא נכון. אם רוצים שהמערכת תעבוד כראוי – ושלא יהיו שוקים – יש להתחשב בכל המערכת כולה.
התמודדות עם הלחות
הבעיה היא שאדי המים הופכים את האוויר והמשטחים למוליכים חשמליים טובים יותר מהרגיל. אנו משתמשים בזכוכית קוורץ איכותית לחלקי החימום, מכיוון שהיא מונעת בצורה טובה את מעבר החשמל.
אך הסכנה האמיתית נמצאת בנקודות החיבור. אם נקודות החיבור אינן סגורות כראוי, הלחות יכולה לחדור וליצור “גשר” מהחוט החשמלי ישירות אל המעטפת של המכשיר. לכן אנו משתמשים במעטפות בעלות דרגת הגנה IP, וכן בחומרי סיליקון. הם פועלים כמו “מעיל גשם” לחלקים האלקטרוניים.
חיבורי החשמל
יש צורך במסלול חיבור ייעודי לצורך החיבור לקרקע. אנו מחברים את המכשירים כך שאם יש חדירה של חשמל, ה-GFCI יפעל מיד. זה פשוט מאוד.
ובבקשה, אל תשתמשו בחוטי PVC רגילים. המנורות האלה נהיות חמות מאוד – PVC יימס ויתקלף, וכך החוטים הנחושתיים יהיו חשופים ועלולים לגרום לקצר. אנו משתמשים בחומרי בידוד מסוג פלואורופולימר או סיליקון – הם עמידים בפני החום.
איזון בין חום לבין אטימה
זו הנקודה המסובכת. רוצים אטימה טובה כדי למנוע חדירת מים, אך המנורה עדיין צריכה להיות יכולה לנשום. אם סוגרים את המנורה כמו בוואקום, החום יישאר בתוך המנורה ויפגע ברכיבים האלקטרוניים.
הפתרון שלנו? פתחי אוורור הידרופוביים. אלו פתרונות חכמים שמאפשרים לאוויר החם לצאת, אך מונעים מהמים לחדור פנימה.
עוד טיפ: בדקו היטב את ירידת המתח, וודאו שגודל החוטים מספיק גדול עבור העומס. אם החוטים נהיים חמים מדי, הבידוד יישחק, והמערכת תהיה בסכנה.