למה מזגנים לחוץ כל הזמן נהרסים (ואיך לתקן זאת)
מזגנים אינפראאדום לשימוש בחוץ עוברים תנאים קשים מאוד. מצד אחד, יש הרבה חום שפוגע במזגן, ומצד שני, הצד השני של המזגן חשוף לגשם, ללחות ולרוק של הים. זו סיבה מצוינת לכישלון של המזגן.
ברוב המקרים, המזגנים כושלים מסיבה פשוטה: החומר החוסם בין החוטים נהרס. החומר החוסם נשבר, נכנסת לחות, החוטים מתחילים להחליד, ואז – פופ – יש קצר במעגל החשמלי.
החום הוא האויב האמיתי
הבעיה נמצאת בנקודה שבה החוטים נכנסים למעטפת המזגן. החום שיוצא מהצינור האינפראאדום לא נשאר במקומו; הוא עובר לאורך החוטים. חום זה גורם להרס החומר החוסם. אם משתמשים בחומר סיליקון זול, הוא נהיה שביר. הוא מתכווץ, וכשהחומר החוסם נפרד מהמעטפת, המזגן כבר לא יכול להיות “עמיד למים”. המים נכנסים לתוך המזגן, פוגעים בחוטים החשמליים, וגורמים לקצר.
הדרך הנכונה להתקנה
אנחנו כבר לא סומכים רק על טיפה אחת של חומר דביק. זה לא מספיק. במקום זאת, אנחנו משתמשים בחומרי סיליקון עמידים לחום גבוה, ובמנגנוני חיבור איכותיים. זה כמו חומה מכנית, ולא רק טיפה של חומר דביק. אנחנו מוודאים שהחומרים האלו יכולים לעמוד בשינויי הטמפרטורה הקיצוניים, מ-20°C עד 250°C, מבלי להתקשות או להתכווץ.
כי בואו נהיה כנים: “עמידות למים” לא אומרת הרבה אם החומר החוסם נהרס לאחר מספר ימי שימוש.
טיפ מהיר להתקנה
יש תמורה: מכיוון שהחומרים האלו עמידים מאוד, החוטים נהיים קצת קשיחים יותר. אי אפשר פשוט למתוח את החוטים בזמן ההתקנה. אם מכופפים את החוטים בצורה חדה מדי בנקודה שבה הם נכנסים למעטפת, זה עלול לגרום לפגיעה בחומר החוסם ולדליפה. ודאו שהמסגרת שבה המזגן מותקן מאפשרת למים לזרום החוצה. כך המים לא יצטברו מעל החומר החוסם, והמזגן יוכל לעבוד זמן ארוך יותר.