די לאפשר לקור להרוס את הרווחים שלכם מהטרסה
ברגע שהטמפרטורה יורדת מתחת ל-15°C, השטח החיצוני שלכם הופך למקום לא נוח לשהייה. זה מעצבן – יש לכם את המקום, יש לכם את השולחנות, אבל אף אחד לא רוצה לשבת ברוח קרה שנושבת כמו במקרר. רוב האנשים משתמשים במחממי אוויר חזקים, אבל הבעיה היא שהם רק מחממים את האוויר. ובמרחב פתוח? האוויר החם נעלם מיד כשנושבת רוח. זה בעצם בזבוז של כסף. לכן אנו ממליצים על שימוש במחממי אינפרא-אדום שמותקנים על התקרה. במקום להילחם ברוח, המחממים האלה שולחים חום ישירות אל האורחים ואל הרהיטים שלהם. זה כמו לשבת באור שמש ביום סתווי נעים.
כיצד להגדיר את “מחסה החום” הנכון
הכל תלוי בדרך שבה האנרגיה זורמת. אור אינפרא-אדום נע בקו ישר עד שהוא פוגע במשהו קשה – כמו אדם. על ידי התקנת המחממים על התקרה, אתם בעצם יוצרים “בועה חמה” מעל כל שולחן. אך אי אפשר פשוט להתקין אותם ולקוות לטוב. אם תתקינו מחמם חזק מדי נמוך, האורחים ירגישו כאילו ראשיהם נשרפים. אם הוא גבוה מדי? החום נעלם לפני שהוא מגיע לשולחן. צריך להתאים את ההספק לגובה התקרה, כך שהחום יגיע לרמת הכתפיים. זו הנקודה האופטימלית.
שמירה על השולחנות תמיד מלאים
כשהטרסה נוחה, אנשים נשארים שם. זה פשוט – אם האורחים לא רועדים, סביר שהם יבקשו עוד משקאות או קינוחים. בנוסף, תוכלו להשתמש בטרסה שלכם גם בדצמבר ובינואר, במקום לסגור אותה לחורף. כך, שולחנות שהיו “קרים מדי” יהפכו למקור הכנסה.
כמה דברים שצריך לשים לב אליהם
לפני שתתחילו, בדקו את הלוח החשמלי שלכם. המחממים האלה צורכים הרבה אנרגיה, לכן כנראה תצטרכו מעגל חשמלי נפרד. אל תרצו שהמפסק יפול באמצע ערב חג. והיו חכמים לגבי המיקום שלהם. אם תפרסו אותם באופן שווה, יהיו “נקודות קרות” שבהן האורחים ירגישו קר, בעוד שאדם שנמצא שני מטרים משם ירגיש נוח. אנו ממליצים על פריסה לא אחידה – כך החום יהיה אחיד בכל האזור, ואף אחד לא ירגיש קר.